גם ענף הבנייה משתנה בעקבות המלחמה
לפני כמה שנים נכחתי בכנס בין לאומי בשטוטגרט, גרמניה, אשר עסק בשיטות בנייה מתקדמות. הוצגו בו רובוטים שבונים בניינים באתר, מדפסות תלת ממד להדפסת בתים ושיטות לתכנון ממוחשב החוסכות כ-80% מחומרי הגלם לבנייה. מה שבעיקר לכד את תשומת ליבי היה מודל של סככה, עבודתם של סטודנטים ממדינות שונות ובהן ישראל אשר הייתה עשויה אריג סיבי פחמן. הסיבים המתוחים יצרו סככה ״זיזית״, כלומר כזו שנשענת על נקודה בודדת ומרחפת במפתח מרשים ממנה למעלה וקדימה.
הסיבים הארוכים נשזרו כך באמצעות לא פחות מרחפן, רובוט מעופף הנע הלוך ושוב וטווה את האריג המתוחכם על פי תכנית מחשב נתונה מראש. בשטוטגארט, גרמניה, כבר בונים מבנים על ידי רחפנים וסיבי פחמן, ובישראל עדיין מסתמכים בבנייה על בטון ובלוקים, טכנולוגיה מיושנת המציעה איכות חיים נמוכה ונזקים גדולים לסביבה.
אחרי השביעי באוקטובר נוצר קושי בהעסקת פועלים פלסטינאים ופועלים זרים בכלל, ואחד מיתרונותיה של הבנייה המתקדמת הוא שחרור התלות בעבודות הטפסנות, יציקות הבטון המסורתיות המאפיינות את הבנייה הישנה. המעבר לבנייה חדשה אם כך מאפשר יותר ידיים עובדות ישראליות, תוך חיזוק הכלכלה המקומית.
החדשות הטובות הן כי בשנים האחרונות החלו גם בישראל להכיר ביתרונות של שיטות בנייה מתקדמות, אשר הופכות את תהליכי הבנייה ליעילים ומהירים יותר. היעד הוא הקמת מבנים חסכוניים באנרגיה, קלים לתחזוקה ועמידים לנזקים כגון רעידות אדמה ופגעי הזמן. בין השיטות הצומחות ביותר אפשר למצוא את הבנייה בפלדה דקת דופן (LGS) ובנייה בתבניות קלקר ממולאות בטון (ICF/GSB).
פלדה דקת דופן היא שיטה מתועשת לייצור שלד המבנה, הלקוחה מעולמות התיעוש של ייצור מכוניות ומטוסים. בשיטה זו, השלד מתוכנן באופן תלת ממדי באמצעות מחשב ומיוצר באופן רובוטי על ידי מכונות לכיפוף וחיתוך פח פלדה מגולוונת. חלקי השלד מורכבים במפעל או באתר באמצעות ברגים בלבד, וללא ריתוכים או חיתוכים. לאחר הקמת השלד (פעולה מהירה מאד של ימים ספורים לבית), מחפים אותו בלוחות בנייה וחומרי בידוד תרמי ואקוסטי אשר מהווים קיר מתקדם, עמיד מאד לפגעי הטבע ונוח לתחזוקה במשך שנים.
שיטת ICF/GSB הנה שיטה מתקדמת נוספת שמקורה בקנדה. בשיטה זו מורכבת באתר תבנית קשיחה של פוליסטירן מוקצף (״קלקר״) כמו לבני לגו רק עם תווך חלול בתוכן. אל הרווח הזה מכניסים ברזל ויוצקים בטון. התוצאה היא קיר המשלב בידוד תרמי רב עם מסה תרמית, מושגים מוכרים לחוקרי תפקוד מבנים ומהווים שילוב מנצח לנוחות בתוך המבנה וחסכון בחשמל לקירור וחימום. את החלק הפנימי של הבית ניתן לבנות עם סוגים שונים של בלוקים או לוחות בנייה בהתאם לדרישת המזמין, ולקבל קירות בטון חזקים התורמים לתחושת הבטחון ביישובים הקרובים לגבולות.
כולנו מכירים בתים ישראלים קפואים בחורף ולוהטים בקיץ, ועל הבנייה החדשה להתקדם ולהוות קפיצה טכנולוגית לרווחת הדיירים ולשיפור מאזן האנרגיה במדינה. שיטות בנייה חדשות ומתקדמות הינן הכרח למדינה חפצת חיים בעידן משבר האקלים, על מנת לתמוך בעצמאות אנרגטית ולקדם בריאות ורווחה של התושבים.
Responses