אדריכלות וזוגיות (לקראת אדריכלות רגשית חלק I)

רגליים יכולות לעזוב את הבית, אבל הלב תמיד נשאר
זיכרונות הילדות המשמעותיים ביותר מתרחשים סביב הבית עתיד האדריכלות מצוי בפרשנות הרגשית כלפי המרחבים המקיפים אותנו. תכנון בית לא מסתכם בארבעה קירות וגג. הבית הוא המקום בו מעוצבת הרוח שלנו, מתפתחת האישיות ונרקמים היסודות ליחסים החברתיים המשמעותיים בחיינו. אנתרופולוג המאה העשרים המשפיע מרווין האריס, מכנה את הבית“משכנה של אהבה”.
באחד מטיולי בעולם הזדמן לי להגיע לכפר מגדלי אופיום בלאוס שבדרום מזרח אסיה. הכפר הנידח משמר כמה מסורות עתיקות יומין של התיישבות חקלאית באזור זה, ותושביו גרים בבקתות במבוק דלות בדיוק כפי שחיו אבותיהם מאות ואלפי שנים.
בכניסתי אל חלק מהבתים נוכחתי שהבית עצמו ריק לחלוטין מרכוש.
קירות אריג חזרן, גג עלים ושלד עץ הם כל הנמצא מבחוץ וגם מבפנים. בכל זאת, מספר שמיכות פשוטות בהיקף סימנו את תחומי השינה, ומוט תומך מרכזי ולצידו שולחן קטנטן או סיר היוו את מרכז הבית.
דבר אחד לא חמק מעיניי, וחזר על עצמו בכל הבקתות שביקרתי.
בכל אחד מהבתים הייתה תלויה על הקיר מגילת עלה או נייר פשוט, מעוטרת תמיד מצידיה בשרשראות של חרוזים, נוצות או פיסות עור צבעוניות. במרכז המגילה ציור פשוט של שתי דמויות, דמות אישה ודמות גבר, אנשי גפרורים המזכירים ציורי ילדים. מגילה זו, כך הוסבר לי, היא מתנת החתונה הניתנת מיד לאחר שבני הכפר מסייעים לבני הזוג לבנות את ביתם הפיזי. הקמת הבית החומרי מושלמת עם ההכרזה על הקמת המעון המשפחתי, הבית במשמעות הרוחנית והסמלית.  
שאלות אודות השפעת החלל והבית על היחסים בתוך המשפחה עולות בשנים האחרונות במסגרת ענף חדש בפסיכולוגיה בשם “פסיכולוגיה סביבתית”. האמנם יכול תכנון הבית לשפר את מצב הרוח, ההתנהגות והיחסים החברתיים בין בני הזוג והמשפחה? האם לבתים אחרים השפעה הרסנית על החוסן הרגשי ותחושת הסיפוק של בני זוג?
בספרו “על אודות האדריכלות” מציין ויטרוביוס כי האדריכלות מתרחשת במשולש שבין מבנה, תפקוד וצורה. אני מעוניין לדבר כאן על הממד הרביעי באדריכלות, ממד הרגש, היבט נוסף דרכו אפשר לבחון את הסביבה הבנויה. 
תכנון אדריכלי מתחיל בפרוגרמה, רשימת הדרישות והצרכים הפיזיים מהמקום המתוכנן. לקוחה יכולה לבקש ממני לתכנן בית ובו שלושה חדרי שינה, מטבח גדול ומרפסת שמש. אך האם קיימת התייחסות גם לצרכים הרגשיים מאותו המקום שהולך להיות ביתה? אני אשאל את אותה הלקוחה, מהו המקום המשמעותי ביותר שהיא זוכרת מתקופת הילדות. הרכבת הפרוגרמה הרגשית מאפשרת לעצב חללים אשר עונים לחלומות ולזיכרונות הבסיסיים הטבועים בנו.

מהם ההיבטים עליהם צריך לענות בית נכון רגשית?

א. להוות מפלט מלחצי הסביבה.
ב. לעודד אינטראקציות חברתיות בריאות בין דיירי הבית ואורחיו.
ג. לספק ממד של תמיכה דרך תחושות שייכות וזהות.

זוגיות בריאה מתחילה באינדיבידואלים בריאים

על מנת שבית ימלא את הצרכים הרגשיים של כל דייריו, יש לתת ביטוי לצרכים ולחלומות של כל אחד בנפרד. בחדרים הפרטיים הדבר הוא קל, שכן חדר פרטי אמור לשקף באופן כמעט מוחלט את צרכיו וטעמו האישי של הנמצא בו. המקום בו נדרשת יתר תשומת לב הוא דווקא המקום הציבורי והחללים המשותפים. כאן כדאי להקפיד במיוחד ולתת ביטוי לכל אחד מדיירי הבית. אל הסלון המשותף למשל, אפשר להכניס משהו מן התחביבים האישיים של כל אחד. גיטרה של הבעל האוהב לנגן, כן ציור מוכן לעבודה של אשה בעלת נטיות אמנותיות או אוסף אישי מאפשרים לכל אחד להרגיש כי החלל הציבורי כולל גם משהו אישי משלו. גם לילדים מומלץ שיהיה ביטוי משמעותי בחדר המגורים. פינת משחקים, מדף ספרים או קיר שעליו מותר לצייר או להדביק עבודות לא רק ייתן להם תחושה שהחלל הציבורי שייך גם להם, אלא יספק להם תעסוקה בחלל זה, ויעודד יותר אינטראקציות חיוביות עם שאר בני הבית.

בתכנון נכון ורגיש מובאים לידי ביטוי צורכיהם הרגשיים של דיירי הבית, והחללים השונים הופכים למכשיר לשיפור מצב הרוח, ההתנהגות ותחושת השייכות והקרבה בין כולם.

בפוסטים הבאים אסקור השפעות שונות של תכנון אדריכלי ועיצוב פנים על הבית הנכון רגשית: צבע, אור, צורת הבית, גובה התקרה והשפעת הטבע.

Related Articles

Responses

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *